פוסטים בנושא 'אזוי.'

כמה תמונות שיבהירו את הנקודה הזאת ביתר עומק.

יום חמישי, 3 בפברואר, 2011

למעשה, למקבץ התמונות הלא־מספק שלהלן תפקיד כפול. המשימה הראשונה שלו היא, כאמור, להדגים את הנקודה שעלתה בתכנית האחרונה, בדבר צלילות מחשבתו ובהירות ראייתו של האנדרואיד מרווין, זכותו תגן עלינו. אולם מתלווה אליה תפקיד חשוב לא פחות: כיוון שבקרוב צפויה התכנית לצאת לחופשה ללא הגבלת זמן, ממש כמו שאר תחנת הרדיו, לא נוכל עוד לדאוג לפתיחה הולמת של השבוע עבור מאזינינו. לא לחינם אפוא דיברנו עליו כמודל לחיקוי: עליכם ליישם מה שיותר ממשנתו, ורק כך תוכלו להבטיח שגם אחרי לכתנו תיפקחנה עיניכם לשבועות חדשים בדכדוך המתבקש, ולא בעליצות האנרגטית שלה מטיפים כוחות הפופ והסכרין האורבים לכולנו בכל פינה.

התמונות הספורות האלה הן, כמובן, רק מבוא. המהדרין מוזמנים להשלים את כל קורותיו הידועות של מרווין בערוצים המקובלים, וגם להוסיף ולהאזין לתכניותינו בשידורים חוזרים בכל בוקר יום א׳. אני מבטיח לכם שהן יישארו רלבנטיות. אם יש הימור בטוח אחד בעולם הזה, הריהו ההימור הבא: יהיה רע.

1. ברכות שלום ושיחות חולין. רבים מכם ודאי משיבים לברכות שלום בתשובה "מה נשמע?", "מה שלומך?", ואפילו "שלום!". הוי, האומרים "שלום שלום" ואין שלום! להלן התשובה המתבקשת והריאליסטית:

I think you ought to know I'm feeling very depressed

כך תספקו לידידיכם מידע מועיל על השקפת העולם שלכם, ואולי אפילו תשפיעו עליהם לשפר את שלהם ולהפוך אותה למציאותית יותר, אף כי לא הייתי בונה על זה.

אפשר, כמובן, שתרצו לגוון את תשובותיכם. כיוון ששינוי ממשי בתוכן התשובה דלעיל לא בא בחשבון, האפשרות היחידה לעשות זאת היא פורמט שונה:

Fine, if you happen to like being me, which I personally don't

אחרי חילופי הנימוסין, לרוב מגיעה השעה לנהל שיחה קלה על עניינים יומיומיים. אם אין לבן־שיחכם שום דבר חדש או מעניין להגיד – והבה נודה באמת, סביר להניח שזה המצב – הוא יכול תמיד לסגת אל הפתרון הזמין והנוח, דיון במזג האוויר. זוהי הזדמנות פז להדגים לו, ואולי אף להזכיר לעצמכם, שמועקה ומיאוס אפשר למצוא גם בהתרחשויות־הרקע הטריביאליות ביותר, ואין צורך לחפש אותם דווקא באירועים מיוחדים ויוצאי־דופן.

Did you notice how the dew fell with a particularly sickening thud this morning

לאחר מיצוי הנושא הזה, מה שלא אמור לקחת יותר מדי זמן, תוכלו לעדכן את בן־שיחכם בקורותיכם ובחוויותיכם מאז פגישתכם האחרונה. הקפידו למסור תיאור הגון ונאמן־למציאות, כך שיֵדע בדיוק מה עבר עליכם, וירגיש ממש כאילו היה שם בעצמו.

After that, I went into a bit of a decline

לבסוף תגיע השעה להיפרד מידידיכם. באופן זמני, כמובן – לפי שעה. בתמונה שלפנינו מוצגות דרך נכונה ודרך שגויה לעשות זאת. הדרך הנאותה מוצגת, כמצופה, על־ידי גיבור הרשומה הזאת והחיים בכלל. בדרך השגויה בוחר ארתור דנט, שהוא האיש בחלוק הסגול המהוה והמטונף.

Don't worry... they will

ארתור, ודאי הבחנתם בעצמכם, שוגה שגיאה כפולה. הטעות הראשונה היא מן התחום המודאלי: כידוע, הסבל האנושי איננו מאורע המוטל בספק, שיש להמתין במתח ולראות האם יתרחש, ואולי אף להביע תקוות או הימורים לכאן ולכאן; הוא מציאות מתמשכת ועגומה שאין מוצא ממנה. לפיכך אין היגיון בהתבטאות דוגמת "אני מקווה שתסבלו"; הצירוף ההגיוני הוא "אני יודע שתסבלו", ואפילו רק "תסבלו". הטעות השנייה היא מתחום ההליכות: גם אם ארתור מקווה שחבריו יסבלו, לגמרי לא מנומס להגיד להם את זה. ראיית עולמו המפוכחת של מרווין מאפשרת לו לצלוח בנקל את שני המכשולים האלה.

2. יחידוּת. רוב ימיכם לא יעברו תוך מגע רצוף עם בני־אדם אחרים; פעמים רבות תמצאו את עצמכם לבד.

And infinite sorrow

כיוון שרוב בני־האדם אינם אוהבים את המציאות – ומי יכול להאשים אותם! – הם גם נוטים להימנע ממי שמצביע עליה בפניהם, ולכן ייתכן שבעתיד הקרוב פעמים אלה יהיו תכופות יותר ויותר. לפיכך עליכם ללמוד כיצד לנצל ביעילות את שעות הבדידות שלכם. דרך אחת להעביר את הזמן, למשל, היא במחשבות על עתידכם: תוכלו להעלות בדמיונכם את כל המסלולים שנראים לכם סבירים, ולהיאנח בצער משתיווכחו בכך שכולם גרועים באותה מידה.

Sit in the corner and rust

לחלופין, תוכלו לשקוע בפנטזיות על עתיד טוב יותר.

A very small bomb that would destroy the universe in toto

צעד כזה אינו מומלץ למתחילים, שכן קל מאד להישאב אל עולם הדמיון, ולשכוח שסטטיסטית, על סמך מניין הפנטזיות והתקוות שנהגו מראשית ימי האנושות בהשוואה למגמות הכלליות של העולם, סיכוייהם של חלומות ורודים להתגשם הם אפסיים. בשלב זה רצוי אפוא להימנע מפעילויות מסוכנות כאלה, ולהיצמד להתבוננות מחושבת ומדעית בחיים עצמם, שלכם ובכלל, התבוננות שתוביל אתכם בוודאי לתובנות יסודיות וחשובות בעניין ההוויה האנושית.

Just when you think life can't possibly get any worse, it does

בסך הכול נדמה לי שאנחנו משאירים את מאזינינו בידיים טובות. תרגול חרוץ ושקדני של העקרונות הפשוטים שנמנו לעיל יבטיח לכם שלא תופתעו מן הכשלונות הקולוסליים שבהם תיתקלו, בחייכם ובחיי אחרים. וליותר מזה הרי אין מה לצפות – לא בלי להיות צפויים לאכזבה רבתי. ולסיכום:

Life... loathe it or ignore it, you can't like it

ותחילה אשא נאום אל מאזינינו.

יום חמישי, 16 בספטמבר, 2010

רבותיי,

ניסיתי וניסיתי ואני לא יכול למצוא בעצמי שום מוות. 24 שנה אני בודק את עצמי, ואני מגלה בי חיות כזו, שאלהים ישמור. וכל יום זה מפתיע אותי מחדש. חי, חי, חי, ושוב חי. אני אומר לעצמי: "אל תחיה יום אחד, הרי בן־אדם זה רק בן־אדם, מותר לו למות פעם, זה טבעי, זה נורמאלי". אבל לא! אני קם בבוקר ו־הופס! אני שוב חי. ולמחרת אני קם בבוקר ו־הופס! אני שוב חי. הופס! – וחי, הופס! – וחי. פעם קפצתי מבניין, אמרתי לעצמי: אולי אתפגר מתוך קפיצה? אז התפגרתי מתוך קפיצה? מצאתם לכם מי שיתפגר מתוך קפיצה! לא נולדתי להתפגר, פשוט לא נולדתי להתפגר.

שר החוץ יישא נאום אל האומות המאוחדות.

תודה רבה. שר הביטחון, שקפץ לפני שעה קלה בהליקופטר מעיסוקיו הבטחוניים, יסכם את ישיבת הממשלה בנאום לאומה.

צרור משפטים שימושיים בפולנית.

יום שלישי, 6 ביולי, 2010

טמפרטורה א׳:
Namówiono mnie w domu, żebym sobie kupił cieplejszy płaszcz
עודדו אותי בבית לקנות לעצמי מעיל חם יותר.

טמפרטורה ב׳:
Za ciepło ci będzie w tym swetrze
יהיה לך יותר מדי חם בסוודר הזה.

נחת:
Ku wielkiej uldze jej rodziny, wzięli ślub
למרבה ההקלה של משפחתה, הם התחתנו.

תזונה א׳:
Są talerze, ale nie ma apetytu
יש צלחות, אבל אין תיאבון.

תזונה ב׳:
Nie znosiłem krupniku i marchewki, a właśnie codziennie dostawałem na obiad krupnik i marchewkę, bo to pożywne i zdrowe
לא סבלתי קרופניק וגזר, אבל זה מה שקיבלתי לאכול בכל יום, כי זה מזין ובריא.

נימוסים:
Napadli… bez ostrzeżenia… to przecież nieprzyzwoite! Tak się nie robi!
הם תקפו… בלי אזהרה… הרי זה לא־הגון! ככה לא עושים!

אנלוגיה:
Duchy więc niewątpliwie istniały, tak samo jak istnieje wielka miłość
רוחות, אפוא, ללא ספק התקיימו – ממש כפי שקיימת אהבה גדולה.

גיבורים:
– Dlaczego właśnie Anielewicz był komendantem?
– Bardzo chciał nim być, więc go wybraliśmy
– מדוע דווקא אנילביץ׳ היה המפקד?
– הוא נורא רצה, אז בחרנו בו.

אגואיזם:
O to mamy do niego pretensję. O to, że uczynił swoją śmierć własną, prywatną sprawą. My wiedzieliśmy, że trzeba umierać publicznie
על כך אנחנו נוטרים לו טינה. על כך שעשה את מותו לעניין פרטי, רק שלו. אנחנו ידענו שצריך למות באופן פומבי.

ריאליזם:
Ich optymizm był przejawem oportunizmu, wiary pozbawionej wszelkiej logiki, że będzie można nadal żyć w spokoju
האופטימיזם שלהם היה סימן של אופורטוניזם, של אמונה משוללת כל הגיון שעדיין יהיה אפשר לחיות בשלווה.

עוד ריאליזם:
Prezydent nasz wyznał niedawno, iż popełnił błąd, licząc, że po pięknym zwycięstwie nad totalitaryzmem, wszyscy zgodnie zabiorą się do budowy nowego, lepszego systemu
נשיאנו הודה לא מזמן שטעה כאשר סמך על כך שאחרי הניצחון הנאה על הטוטליטריזם, הכול יפנו לבניית מערכת־משטר חדשה וטובה יותר.

עוד ועוד ריאליזם:
Zrodziliśmy się bez wprawy i pomrzemy bez rutyny
נולדנו ללא מיומנות, ונמות ללא ניסיון.

עוד ועוד ועוד ריאליזם:
Po raz kolejny w swoim życiu poczuła się rozczarowana i oszukana
פעם נוספת בחייה היא הרגישה מאוכזבת ומרומה.

נו שוין.
W grobie się wyśpię.

אומרים יש בעולם נעורים

יום שלישי, 18 במאי, 2010

(כאן יניב)

בדרך כלל אני לא נוטל את רשות הדיבור מהמארחת – כאילו שחסרות לי צרות גם בלי להסתבך אתה – אבל לא יכולתי להתאפק מהפנות את קוראינו אל הרצועה של "נערם גבוה יותר ועמוק יותר" מהיום:

אומרים יש בעולם נעורים

כי יש קומיקס מצחיק, ויש קומיקס מרגש, ויש קומיקס מרגיז וקומיקס חכם וקומיקס מעניין וקומיקס מצית־דמיון. אבל מעטות הפעמים שבהן שורת־קומיקס מיטיבה כל־כך למצות את חיי קוראיו. נו שוין. אני כבר אנוח בקבר.

סוף סוף באתם!

יום חמישי, 11 במרץ, 2010

חיכיתי לכם עם המרק, והוא כבר התקרר. מה? אתם לא רעבים? נו, תאכלו איזה משהו קטן לפחות, שלא תיעלמו. אני רואה שהילד רעב. נו, הנה, קחו קצת פירות יבשים, נשאר לי מט״ו בשבט.

מה? רק עצרתם לחמש דקות? אה. אני מבינה.

טוב, חבל. דווקא יש לי יופי של עוגת סולת, ללא סוכר.

נו, אם אתם חייבים ללכת, אז חייבים. קחו משהו לדרך, איזה תפוח זהב. לא, לא, אני לא נעלבת. אני מבינה שאתם ממהרים. אני אשב לי כאן לבד ואאזין לרדיו. ואסבול מכל רגע, כי הרי הכול שם דרעק בימינו, לא כמו פעם, שהיתה להם רמה בקול ישראל. אילו רק היתה היום תכנית לאנשים כמוני, משהו יותר תרבותי, יותר מהוגן, נאמר, ביום ראשון בתשע בבוקר, בדיוק כשאני חוזרת מהמועדון ומתחילה להכין את הקניידלעך.

אה, אתם כבר ממש מוכרחים ללכת. טוב, בסדר, ניפגש בחתונה של אסתר׳קה. מה? אתם לא באים? נו שוין. אני כבר למודת אכזבות. אני כבר אנוח בקבר.