או: את הבית האפור אי־אפשר כבר להאיר.
או: והוא כל כך סובל.
או: לראות איך השבר הזה מתהווה.
או: It's gonna be too late.
או: אי־אפשר להמשיך בלי משהו כמו תה.
או: כשהחור יגדל ויגדל לממדי ענק.
או: You died alone, a long long time ago.
או: כולם יחיו כאן טוב גם בלעדיי.
או: "מאה רובל!", סח הגוי, ומושקה: "אי אי אי!".
או: אי־אפשר שלא ליפול, לקרוס אל תוך תהום, ולאבד הכול.

  1. רונה קינן – הבית האפור
  2. הבילויים – משהו כמו תה
  3. ירונה כספי – במוצאי החג
  4. אנטיביוטיקה – דליה בן־שושן
  5. שמוליק צ'יזיק – אף אחד לא מזיל דמעה
  6. מופע הארנבות של ד"ר קספר – אחלום לנצח
  7. אלג'יר – דם על הים
  8. David Bowie – The Man Who Sold the World
  9. חוה אלברשטיין – בלדה על סוס עם כתם על המצח
  10. Inbalso – A Song
  11. שלום גד – מי יבוא להציל אותך

בשבוע שעבר, ניצה'לה שלי ובעלה יוס'קה החליטו לקחת חופש לקראת החג, ולצאת לנופשון בווארנה. הם שמו אצלי את הילדים. הם רצו להשאיר אצלי גם את הכלב, אבל אמרתי: ניצה'לה, עד כאן, אני לא יכולה שיהיו לי שערות של כלב על כל הגובלנים. טוב, אז שון וטאי הגיעו ביום שלישי ונשארו עד שבת. מה אני אגיד לכם, הילדים של היום. הם באמת ילדים טובים, שון וטאי, אבל ההורים שלהם מפנקים אותם יותר מדי. זה לא מוכן לאכול גפילטע, ההוא משעמם לו כי אין מחשב, זה רוצה שיקנו לו דרגון בול, ההוא לא מוכן ללכת לישון לפני עשר. יום אחד שון התחיל לבכות שהוא מתגעגע לרקסי, והוא ביקש שנביא אותו רק לכמה שעות. נו, אני יכולה לעמוד בפני בכי של ילד? שלא תחשבו שלא ניסיתי להציע לו רוגלעך, אבל הוא – רק רקסי! אז הבאנו את רקסי. ומה אתם חושבים, שהוא לא לעס לי את נעלי הגולדה? שהוא לא שבר לי ואזה? שהוא לא השאיר ריח של כלב על כל הספות? אבל מה לא עושים בשביל הנכדים. אז בשבת ההורים שלהם הגיעו לקחת אותם, ברוך השם. אתם יודעים שאני אוהבת שהנכדים שלי אצלי, אבל באמת שכבר הלך לי הגב. באו, אמרו שלום, שתו קפה, אמרו שוב שלום והלכו. שום תודה, שום סליחה על הוואזה. אפילו בקבוקון קוניאק לא הביאו לי מהדיוטי פרי. נו שוין. אני כבר אנוח בקבר.