או: הדור הזה עצוב, הדור הזה רקוב, הדור הזה עלוב.
או: מיידלע, תאכל את הרגל הקרושה שלך עד הסוף המר.
או: אתה לוקח ובוטח, ופתאום אתה נשרט.
או: ריח הבצל עולה בעיניי.
או: גוש כאב שיושב בגרון.
או: כדור שחור גולש אצלי בתוך הבטן.
או: רד לאט ושכב פרקדן על עפרך.
או: יום יום אני הופך מחומר לאבק.
או: חיים את החיים, עד שהם מתים.
או: גם הוא, כמו כולם, פשוט עבר ונעלם.

  1. אחרית הימים – התעמלות בוקר
  2. התפוחים – נתרי במקום
  3. רמי פורטיס – הדור הזה
  4. אבי עדאקי – תתעורר
  5. שלום חנוך – פקעת מורעלת
  6. אינפקציה – פולנים
  7. זוהר ארגוב – נכון להיום
  8. חוה אלברשטיין – כל יום אני מאבדת
  9. נושאי המגבעת – האלהים שלי עייף
  10. דיגיטל_מי – מתעלם מהצרכים
  11. שולי רנד – רפא־אל
  12. כרמלה גרוס ואגנר – כרמלה גרוס ואגנר
  13. Richard Wagner – Walkürenritt & Wotans Abschied und Feuerzauber (Lorin Maazel / Berliner Philharmoniker)

לפני שבועיים, הניה סיפרה לי שעומד להיפתח במועדון חוג תזונה נכונה בגיל הזהב. בהתחלה הייתי קצת סקפטית: שמישהו ילמד אותי על בישול? אבל הניה הסבירה שזה לא שהם נותנים שם מתכונים, הם פשוט מסבירים מה הגוף שלנו צריך, ושזה טוב לאוסטיאופורוזיס ולאולקוס. טוב, החלטתי לנסות. מה כבר יש לי להפסיד. בעיקר כשהשיעור הראשון הוא בחינם, ורק אחר כך צריך להירשם. אוי, זאת היתה טעות גדולה. בתור התחלה, המרצה של החוג הוא איזה אלטע־קאקר, שאלהים יודע מאיפה הביאו אותו. אני אומרת לכם – הוא סנילי לגמרי. בכלל לא דיבר לעניין. חצי שעה הוא דיבר על ההסטוריה של אבות המזון, ועל מה שהיו אוכלים בחבל הריין בימי הביניים. אם לא הייתי מקבלת חינוך טוב מהבית, בחיי שהייתי קמה ויוצאת. הוא המשיך ודיבר על הקשר בין תרבות לתזונה, וכולנו ישבנו שם, משתדלים בנימוס לא לפהק, ומחכים שזה ייגמר כבר. כשהשיעור נגמר, אמרתי להניה שאין סיכוי שאני נרשמת לחוג של הנעבעך הזה, והיא ניסתה לשכנע אותי, ואמרה שתמיד זה ככה בשיעור הראשון, בכל החוגים, והבטיחה שבשבוע הבא זה ישתפר. אבל אני יודעת שהיא אמרה את זה רק כי היא כבר נרשמה ושילמה, ולא נעים לה לבטל עכשיו. הבנתם? היא נרשמה לדרעק הזה, והיא לא רוצה להיתקע שם לבד, אז היא מנסה לגרום לי לחשוב שמדובר באיזה גליק גדול. נו שוין. אני כבר אנוח בקבר.