או: The game of life is hard to play… I'm gonna lose it anyway.
או: וכל נשיפה היתה אוי יותר.
או: I stand on the edge of a broken sky.
או: I just feel shame, shame, shame.
או: I went down, down, down.
או: עכשיו הכול ידרדר אתי.
או: בסוף החג כולם הלכו בבת אחת.
או: לבד בגשם מול הגן.
או: הלב של אמא מתפוצץ.
או: If only you would have listened to us, you wouldn't be on the ground collecting dust.

  1. אילן וירצברג ושמעון גלבץ – כל נשיפה
  2. עוזי נבון ומכרים – לך גאה
  3. PJ Harvey – Shame
  4. אביב גדג׳ – טרף קל
  5. Portishead – Hunter
  6. ג׳ירפות – גג
  7. Mike Altman – Suicide is Painless
  8. אביתר בנאי – אבות ובנים
  9. חוה אלברשטיין – מות הפרפר
  10. שילה פרבר – יום אחד גם את תמותי
  11. Saccharine Trust – Now That You're Dead
  12. רוקפור – עפר
  13. Johnny Cash – Ring of Fire
  14. שלום גד והיהלומים – הלב

אל תשאלו איזה דבר לא־נעים קרה לי השבוע. כבר שלושה חודשים שאני רודפת אחרי משפחת בן־בסט, שישלמו ועד בית. כל הבניין כבר שילם, ורק הם לא, ועוד מעט יגיע החורף, ולא יהיה מספיק כסף לסולר להסקה. ואז כולנו נשב בקור, ונצטרך להוציא הון על חימום חשמלי, רק בגלל שמשה ומזל בן־בסט שכחו לשלם ועד בית בזמן. אז בשבוע שעבר דפקתי על דלת הדירה שלהם לפחות ארבע פעמים, ואף אחד לא ענה. גם בטלפון הם לא ענו. אני, כמובן, הבנתי מזה שהם מנסים להתחמק. אז מובן שכשהגעתי לשם השבוע כבר הייתי במצב רוח קרבי. דפקתי בדלת, ולמרבה הפלא היא נפתחה. ישר בהתחלה שמתי לב שמשהו מוזר, כי משה, שפתח לי את הדלת, היה נראה ממש כמו מחבל, זיפים והכול. אבל חשבתי שאולי בגלל שהוא פרענק, מספיק שהוא לא מתגלח יום אחד וכבר הוא נראה ממש מבהיל. "מר בן־בסט", אמרתי לו, "אני לא מוכנה יותר לסבול את הפוילע־שטיקים האלה שלכם. אתם בפיגור של שלושה חודשים בתשלום ועד הבית! ובשבוע שעבר דפקתי על הדלת ארבע פעמים, ואף אחד לא פתח!". ואז הוא עונה לי: "גיברת לזובסקי, אמא שלי, עליה השלום, נפטרה לפני שבוע, ולא היינו כאן, כי ישבנו שבעה בבית־שאן". היה לי כל כך לא נעים! אמנם פרענקים והכול, אבל בכל זאת, אם הייתי יודעת שהם באבל, אולי הייתי מדברת יותר בעדינות. למרות שעדיין אין הצדקה לשלושה חודשי איחור, וכל זה עוד לפני הפטירה, אבל מה לעשות, לא מבקשים מאדם כסף בעת צערו. אז חזרתי הביתה, בלי הכסף שהם חייבים לועד בית. אני רק מקווה שנשארו לנו עוד שבוע-שבועיים לפני שיתחיל באמת להיות קר. מספיק לילה אחד קר כדי שייתפסו לי כל השרירים, ואז זה בקבוק חם, ומנורה כחולה, ופיזיאותרפיסט, וכל הגשעפט. נו שוין. אני כבר אנוח בקבר.