או: בזמן ההוא, אשר מזמן עבר, היא לא היתה אף פעם עצובה.
או: מיד הכול חוזר להיות רגיל.
או: יותר אפור ממזג האוויר.
או: והמראה יפה עד כאב – והכאב מכה עד זוב דם.
או: לעצב כזה לא היו לי כלים.
או: Ouch! You're breaking my heart.
או: I'm gonna jump!
או: Please, could you stop the noise, I'm trying to get some rest.

  1. Radiohead – Paranoid Android
  2. שולי רנד – המשורר
  3. חוה אלברשטיין – אסוני הצעיר
  4. בני אמדורסקי ומירי אלוני – שיר הסרסור
  5. The Rutles – Ouch!
  6. אריק איינשטיין – הכניסיני תחת כנפך
  7. Joan Baez – It Ain't Me Babe
  8. שלום חנוך – שיר דרך
  9. Avenue Q – There Is Life Outside Your Apartment
  10. טיפקס – בשפכת הזורם
  11. קורין אלאל – כתובת ברכבת התחתית
  12. רמי פורטיס – האיש שאין לו שם

לפני שלושה ימים קרה דבר יוצא־דופן: מורן התקשרה אליי. היא שאלה אותי מה שלומי, ואני שאלתי מה קרה שפתאום היא מתקשרת, ואז היא סיפרה לי בגאווה שהיא קיבלה מלגה ללימודים גבוהים. ישר שאלתי אותה אם היא הולכת ללמוד משפטים, או רפואה. וכשהיא אמרה: לא זה ולא זה, אמרתי לה: זה בסדר, זיס׳לה, גם להיות מהנדסת זאת עבודה טובה. אבל מסתבר שהילדה הולכת ללמוד סוציולוגיה. אזױ. אחרי השיחה התקשרתי להניה, לספר לה שהנכדה שלי קיבלה מלגה לאוניברסיטה, והניה שאלה: איזו מלגה? אוי, איך יכול להיות ששכחתי לשאול את מורן איזו מלגה, חשבתי לעצמי. כמובן שלא יכולתי לומר להניה שאני לא יודעת איזו מלגה הנכדה שלי קיבלה, אז עניתי את התשובה שנראתה לי הכי הגיונית: מלגת הצטיינות, כמובן, איזו שאלה. בתום השיחה, התקשרתי מיד לאברהמ׳לה, לברר איזו מלגה הבת שלו קיבלה, אבל הוא לא ענה, אז התקשרתי לשושי. ואז היא מספרת לי, װײ איז מיר, ועוד בגאווה, שהילדה קיבלה מלגה של יוצאי כורדיסטן. מה זאת אומרת, שאלתי, למה שלכורדים תהיה מלגה משל עצמם? ואז שושי מסבירה לי שהאוניברסיטה רוצה לעודד גם פרענקים ללמוד, ושהיא מאד גאה במורן, שעומדת להיות הראשונה במשפחה שלה שמגיעה לאוניברסיטה. מה אני אגיד לכם, אוי לאוזניים שכך שומעות. הרי מורנוצ׳קה שלנו כזו ילדה חכמה, היא יכולה לקבל בקלות מלגה אמתית, ולא איזה לוקש של כורדים. ובכלל, אין לכלתי במה להתגאות יותר, חוץ מזה שהיא כורדית, ושאף אחד במשפחה שלה לא רכש השכלה כמו שצריך? זו המשפחה שאברהמ׳לה שלי התחתן לתוכה? נו שוין. אני כבר אנוח בקבר.